מצטיין גדודי - תלמיד ישיבת ההסדר

מצטיין גדודי - תלמיד ישיבת ההסדר

אברהם שוורץ תלמיד ישיבתנו קיבל מצטיין מופת פלוגתי על השקעתו.
אברהם  בלימודיו  בישיבה לפני גיוסו התבלט בהתמדה גדולה וביראת שמים, ובד בבד בעזרה לזולת וכל מה שקשור לתרום לעזור ולסייע
באברהם רואים את העניין של  "תורת חיים" בחיבור התורה לחיים. וכשלב ראשון בישיבת ההסדר לשלב "ספרא לסייפא".
אברהם תלמיד בית המדרש של ישיבת ההסדר שעלבים מבטא את יסודות החינוך והערכים של בית מדרשינו.
 אנו מברכים אותו שיעלה ויצליח בכל מעשה ידיו. וברכת ה' תהיה עליו.

15/11/2016

לימוד "אבות ובנים" בישיבת ההסדר

ביום חמישי י"ט אלול התקיים בישיבה ערב "אבות ובנים" לכל בחורי הישיבה ובמקבל התקיימו שיעורים לאימהות הבחורים.

ערב זה התחיל בלימוד משותף של האבות עם הבנים, הכנה לשיעורו של ראש הישיבה הרב מיכאל ימר בבית המדרש, ובמקביל התקיימו לאמהות שני שיעורים שיעור ראשון מפי אשת אברך גב' מירב רחמים ושיעור שני מפי הרב עופר אונגר ר"מ של שיעור א'.

לאחר מכן התקיים מפגש להורים עם ראש הישיבה הרב מיכאל ימר וסמנכ"ל הישיבה מר יהודה פרוידיגר, ומפגש ההורים עם הרמי"ם של הבנים.

ההערב הסתיים בהתוועדות של רבני הישיבה אברכיה תלמידיה וההורים, עם המלחין הידוע הרב הילל פאלי, בשירים וניגונים לקראת הימים הנוראים. בהתוועדות זו דיבר ראש הישיבה הרב מיכאל ימר על הניגונים שחודרים אל הלבבות ומעצימים את הפנימיות של האדם.

ערב זה היה מרומם וחשוב לקשר ההורים עם הצוות החינוכי של הישיבה, ולטעום מהאוירה והלימוד הישיבתי. 

 

בשבת פרשת כי תבוא התארח אצלנו הרב דודי פוטש  מקרית ארבע.

בליל שבת ערך הרב עונג שבת לבחורים. העונג היה מלווה בניגונים ושירים ושזור בסיפורים אישיים על אנשים מיוחדים המגלים כי סגולה פנימית נמצאת בכל יהודי ומתגלה במצבים מיוחדים .

בשבת בבוקר נערך קידוש בהנהגת ראש הישיבה הרב מיכאל ימר עם הרב דודי וצוות הרבנים. הנושא שנדון לאחר הקידוש היה: "תראו איך אנחנו נראים"-בעקבות הסקר במקור ראשון על מידת קיום המצוות בציבור הציוני דתי .

לאחר סעודת שבת העביר הרב דודי שיעור בנושא:"כיצד נתכונן באמת לקראת ראש השנה"  .

מיד לאחר תפילת מנחה העביר הרב דודי שיעור מרתק ועשיר  בבית מדרש על עבודת הימים הללו, וחתם את המהלך בשעת רעוא דרעוין בסעודה שלישית .

 

תלמידי הישיבה יצאו מרוממים משבת זו ומחוזקים לקראת הימים הבאים. לתמונות נוספות

29/09/2016
לימוד
דברים לזכרו של מוישה יחיאל כהן הי"ד - חבר ההנהלה ובוגר הישיבה ר' שלום וסרטייל

דברים לזכרו של מוישה יחיאל כהן הי"ד - חבר ההנהלה ובוגר הישיבה ר' שלום וסרטייל

דברים לזכרו של מוישה יחיאל כהן הי"ד

בעצרת זיכרון והתעוררות בישיבת ההסדר שעלבים

בין כסה לעשור תשע"ז

 

חבר ההנהלה ובוגר הישיבה ר' שלום וסרטייל

 

דומה שאין חולק על כך שרגעי השיא בישיבת שעלבים מאז היווסדה, היו בתפילת הנעילה של מלחמת יו"כ לפני 43 שנה, עם הדפיקה על בימת בית המדרש והודעתו של ר' צבי כספי שפרצה מלחמה. דפיקה והודעה המהדהדים עד עצם היום הזה. היו אלה רגעים עילאים של הפנמת כל מה שלמדנו כל השנים בישיבה ובבית. – מחד, תפילה להצלת עם ישראל, מצב אותו הגדיר שר הבטחון דאז משה דיין, כחורבן הבית השלישי. ומאידך תפילת הכנה, מעין 'יהי רצון' לקיים מצוות מסירות נפש למען כלל ישראל. לא בדיבורים נשגבים בלבד, אלא הלכה למעשה כפשוטו.

השיעור כללי הכי חשוב והכי ארוך שהיה לנו בישיבה, היה המלחמה עצמה שהחלה בעיצומו של היום הקדוש והסתיימה מבחינתנו סמוך  לחג השבועות.

 

אייחד ברשותכם, כפי שנתבקשתי, מספר מילים על חברי מוישה יחיאל כהן, הארי שבחבורה, כפי שהגדירו ראש הישיבה. מוישה היה בחור גבוה, יפה תואר שבלורית מעטרת את ראשו. מוישה הגיע לישיבת שעלבים מישיבת הישוב החדש. כולו מלא שמחת חיים והתלהבות מכל סוגיה שזכינו ללמוד. הלימוד היה חלק ממנו והוא היה חלק בלתי נפרד מהלימוד. בכל שיעור כללי שנתן הרב דז'ימטרובקי שליט"א או הרב שמעון זלזניק זצ"ל, מוישה לא נח ולא שקט, עד שכל השיעור היה נהיר לו לחלוטין, כמונח בקופסה. בהתלהבות של ריתחא דאורייתא היה סוחף אותי ואף את הבחורים הסובבים אותנו. ככהן, ידע מוישה, לברך את עמו ישראל כל יום באהבה גדולה. אהוב למעלה ונחמד למטה. יותר מכל, בלטה אצלו מידת הענווה. 'והאיש משה ענו'.

חרשתי עם מוישה סוגיות רבות בלימוד, חרשתי אתו בטנקים את חולות הנגב, וחרשתי אתו בכל 'בין הזמנים' את אהבת חייו, את הנחלים והגיאיות של ארץ ישראל. שלש אלה יצרו חריש עמוק בליבי.

 

מורי ורבותי, אין כמו חברות הצומחת מלימוד בצוותא במשך מספר שנים, אך כפולה ומכופלת היא אותה חברות בעוצמתה, כשלה מצטרפים חריש הטנק וחריש א"י בצוותא. וכעוצמת החברות, כן גודל השבר, באובדן ככלל ובאובדנו בגיל כה צעיר, בטרם בנה בית, בפרט. איזה ת"ח הפסדנו, איזו משפחה נפלאה לא קמה.

 

מוישה נולד בבאר שבע בתשי"א ואחר כך התגורר בשיכון פא"י ברחובות. הוריו ר' שמעון וברכה ע"ה, שני ניצולי השואה הדוויה, חוו מתוך חשכת הגלות  את ההסתרה שבהסתרה, את חילול השם הנורא. כאודים מוצלים מאש בחרו בחיים והקימו בית נאמן בישראל, להיות עבדי ה' בארץ ישראל. הם שמחו באידאל של 'ובחרת בחיים למען תחיה', למען תחיה גם במחיר החיים עצמם. פעמים רבות זכיתי לבקר את מוישה בחייו בבית הוריו הצנוע ברח' עזרא ברחובות. זוכר אני כמה שמח ר' שמעון כשבנו מוישה התגייס.

כנח, ראה ר' שמעון וראתה רעייתו, שלשה עולמות, עולם בנוי מלפני השואה, עולם חרב בשואה ועולם ההולך ונבנה  עם תקומת ישראל , ב'שוב ה' את שיבת ציון'. ר' שמעון זכר היטב את הסיפור על מוישל'ה, הילד האחרון שנשאר בגיטו ורשה, השואל את אביו 'מה נשתנה'. 'אבא יקר, אני רוצה לדעת האם בשנה הבאה ישאר ילד יהודי בעולם שישאל מה נשתנה? וב"ה מוישה שלי, אמר ר' שמעון,  שואל 'מה נשתנה' וגם יודע להשיב,  משרת בצבא הגנה לישראל, ומגן על עם ישראל ועל ארץ ישראל.

פעם שח לי: "לו רק היה לנו נשק, לו היה לנו צבא, כשהיינו שם בכבשני אירופה...".

 

כתוב במד"ר בראשית, א"ר סימון: שלש מציאות מצא הקב"ה, אברהם, דוד וישראל....אברהם דכתיב 'ומצאת את לבבו נאמן לפניך'. דומה כי, כאותה מציאה של לב נאמן שמצא הקב"ה באברהם אבינו שמסר נפשו וקפץ לכבשן, כן מצא הקב"ה את מוישה שאחר צליחת תעלת סואץ, הלך לפני כל המחנה ושם גם נפל בק"מ ה 101 בדרך לקהיר, בנקודה הכי קדמית, הכי מערבית, אשר אליה הגיעו כוחותינו.

 

במוצאי אותו יו"כ, כשתפילת 'ונתנה תוקף קדושת היום' עוד מהדהדת בנו, 'הנה יום הדין... מי יחיה ומי ימות, מי בקיצו ומי לא בקיצו', נערכה בחדר האוכל של הישיבה הבדלה בין קודש לחול, ואולי, בין קדושים שיצאו לקרב ולא ישובו לאלה שיזכו וישובו. מי פילל שתוך ימים ספורים, נדע את התשובות לשאלות רבי אמנון ממגנצא... מי יחיה ומי ימות, מי בקיצו ומי לא בקיצו. עם בירה ומעט עוגיות שברנו את הצום.

בתום ההבדלה, מוישה, כמו כולנו, רץ להכין את תרמילו, ומשום שידע שבצבא יש הרבה בטלה, ועדיין לא ידענו אנא פנינו, צייד עצמו בספרי קודש. משהגיעו האוטובוסים, מורנו ורבנו הרב שמעון זלזניק זצ"ל, בן הישוב הישן בירושלים, עמד לצד האוטובוסים ונפרד בדמעות שליש מתלמידיו. כשנפרד מתלמידו האהוב מוישה כהן הי"ד ומעבדכם אבלחטו"א, אחר אומרו, 'חזקו ואמצו', הוסיף בהתרגשות גדולה: "לו רק ידעתי מקצוע צבאי הייתי מיד מצטרף אליכם".

משראה מוישה שיש לו מעט פנאי עד שכל החבר'ה יעלו לאוטובוסים שעמדו לקחת אותנו לבסיסים, רץ מוישה לבית ראש הישיבה, וקיים 'ילכו מחיל אל חיל', עזר בהבאת סכך ובהנחתו על הסוכה של ראש הישיבה. '"איני יודע מתי נחזור" אמר, ו'מצווה הבאה לידך אל תחמיצנה'. כי כזה היה מוישה, ניצל כל דקה מיומו, כאילו ידע שימיו ספורים.

 

הסמיכה. עוד קודם לכן, התקשר מוישה הביתה. אמו, גב' ברכה ע"ה, ענתה לטלפון והוא יידע אותה במילים ספורות, על המלחמה, על צו 8, ועל צאתנו למלחמה. היה זה רגע לפני עלייתנו לאוטובוסים האמורים לקחת אותנו להצטייד בטנקים במחנה נפתלי שבצפון.  או אז אומרת לו אמו, א אידישע מאמע: 'מוישה אל תשכח לקחת איתך את השמיכה שהבאתי לך מהבית'. מוישה ניסה לומר לה שאין צורך, בצבא יש הכל. [הלוואי... המבולקה והחוסרים כידוע זעקו לשמים]. אך היא התעקשה. מוישה כדרכו קיים מצוות כיבוד אב ואם, הלך לחדרו ולקח את השמיכה עמו. ניבאה ולא ידעה מה ניבאה.

ביום השמונה עשרה, ביום הח"י למלחמה, זמן קצר אחר הכרזת הפסקת האש, נהרג מוישה מפגז מרגמה שחדר את שריון הטנק. הכהן הגדול נהרג בעיצומה של עבודת הקודש. עמו בטנק היה התותחן, רבי אבנר מיכאלי ז"ל, תלמיד ישיבת שעלבים והחברותא שלו ושל עבדכם, שנהרג בתאונת אימונים בצאלים, כשלש שנים אח"כ.

השמיכה הקדושה מאימא הפכה באחת משמיכה מחממת, לתכריכים, ובה זכה אבנר ז"ל לכסות את גופתו הטהורה של מוישה.

 

רמב"ם. משהחל האוטובוס לנסוע למחנה נפתלי שבצומת גולני, הוטל הס, מוישה כהן נעמד באוטובוס, וכאותו כהן המקריא לעם היוצאים למלחמה, "שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה על אויביכם, אל ירך לבבכם, וגו'", שלף מתרמילו רמב"ם והחל מקריא לכולנו בקול גדול את דברי הרמב"ם המפורסמים והקשים בהלכות מלכים פרק ז: '...מאחר שיכנס בקשרי המלחמה ישען על מקווה ישראל ומושיעו בעת צרה, וידע שעל יחוד השם הוא עושה מלחמה, וישים נפשו בכפו ולא יירא ולא יפחד ולא יחשוב לא באשתו ולא בבניו, אלא ימחה זכרונם מלבו ויפנה מכל דבר, למלחמה. ומי שלא עושה כן, המשיך מוישה, עובר בלא תעשה, ... ולא עוד אלא שכל דמי ישראל תלויין בצוארו, ואם לא נצח ולא עשה מלחמה בכל לבו ובכל נפשו, הרי זה כמי ששפך דמי הכל... והרי מפורש בקבלה ארור עושה מלאכת ה' רמיה וארור מונע חרבו מדם'. שמעתם אמר מוישה - ארור עושה מלאכת ה' רמיה וארור מונע חרבו מדם'.  כך יצא מוישה למלחמה. מי חלם באותו רגע ש'קריינא דאיגרתא איהו להווי פרוונקא...'.

 

בדרך למחנה נפתלי, עוד התדיינו בסוגיה, האם עצמותו של יום הכיפורים מכפר, או שמא תלוי הדבר בעשיית תשובה. שמחנו שלפחות לשיטה אחת יוצאים אנו למלחמה כזכאים.

כמו שמוישה היה נלחם כארי בעת לימוד סוגיה בגמ', כך קם כארי ועודד, לא רק את עצמו, אלא את כל בני החבורה כולה.

במהלך המלחמה, ההורים, ר' שמעון וברכה שמעו יחד עם כלל ישראל על הניסים הגדולים שקרו לעם ישראל בעת ההיא, הגם שלא בטוח שידעו אז שגם מוישה בין הצולחים את תעלת סואץ, שמעו הם על צליחת התעלה על ידי כוחותינו, שמעו הם שישראל גברו על עמלק בן דורנו. אך לדאבון כולנו, גם השמועה הרעה  והאיומה הגיעה למשפחה ע"י אנשי קצין העיר. 'ומשה עלה אל האלוקים'.

 

דבר-דואר. לא אשכח את הרגע, כשיום אחרי הפסקת האש, בסמוך לשדה התעופה פאיד שבמצרים, כשעה אחר שנודע לי שמוישה נהרג ואיננו כי לקח אותו האלוקים, מסר לי פקיד מפקדת הגדוד, דבר-דואר ועליו כתוב עבור מוישה כהן ד.צ. 2322 . הפקיד ביקש שאמסור למוישה את המכתב... החזקתי ברטט את המכתב. היה זה מכתב מראש הישיבה, הרב מאיר שלזינגר שליט"א, לתלמידיו בחזית. מכתב שנכתב בעיצומה של המלחמה, בחול המועד סוכות. הרב פותח בברכה לבבית באשר הנך שם. [איזו הגדרה מבהילה, האם שם זה גם גן עדן?...]. הרב מאיר מספר במכתב על תלמידי הישיבה, אביחיל פלד ואליעזר ברויאר שנפלו בשבי במעוז המזח שבדרום התעלה. על חברנו יהושע קליין הפצוע, ובקשתו מכל אחד מתלמידיו הלוחמים:

'אנא התקשר בכל הזדמנות שאתה יכול והודיענו שלומך ושלום חבריך'. תפילתי, מסיים הרב, לבריאותך ושלומך בתקוה עזה לראותך כאן בקרוב... באותם רגעים מוישה כבר היה בעולם שכולו טוב, במקום שאין בריה יכולה לעמוד במחיצתו. אותו מקום השמור ליראיו ולחושבי שמו המוסרים נפשם על קידוש השם.

גם לי הייתה תקוה עזה, כמו הרב, לראות את מוישה בקרוב. אך כאבתי ושתקתי, כי בצר לי, הגם שטרם קלטתי, כבר ידעתי שעלי לשתוק כי כך עלה במחשבה מלפניו.

צוואה. מורי ורבותי, אבקש לסיים בדברים מבהילים אותם, לדברי אבנר ז"ל, כתב מוישה יום אחד בלבד קודם נפילתו, יום אחד קודם שעלה בסערה השמימה בק"מ ה 101, של כביש סואץ-קהיר. דברים המלמדים  על גודלו ותפארתו. דומה שזוהי אף צוואתו בחינת 'והחי יתן אל לבו'. וכך כתב:

"העובר בימים אלו ברחוב תוהה, מה קרה לעם הזה? מה מקורה של אחדות בשעת צרה? איפה האינטרסים של אתמול? אלא כדי להבין את שורשה של תופעה זו עלינו להיזכר במאמר חז"ל:

"הקנאה, התאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם". הריצה אחרי חיי הרגע, אחרי הגשמיות, היא היוצרת את המסך שבין אדם לחברו, (וממילא בין אדם למקום) הכל על רקע אינטרסים, רצונות וכבוד.

כל זה בימים כתיקונם, בימים שבהם אין האדם מתמודד עם בעיות נצח ורץ אחרי חושיו ורצונותיו, אני ואין מבלעדי עוד.

אבל בימים של סכנה לכלל ישראל בימים אלו מתעורר האדם מהדמיון האופף אותו, וכל המחיצות המפרידות נעלמות, כי עומד הוא מול שאלות חיים. כמאמר חז"ל "ושוב יום אחד לפני מיתתך" ולכאורה מה בכך שיחשוב על יום מותו?- אלא שכל הדברים הגשמיים הם בני חלוף, וברגע של אמת מול הנצח, הרי אין מקום לדברים רגעיים.

בימי "הרת עולם" אלו, ממשיך מוישה, בימי דין אלו (המשך יוהכ"פ) כשמאות ממיטב בנינו לא ישובו לבתיהם, עלינו לנסות להבין שזה חסרון בנו, כמאמר חז"ל "אחד מבני החבורה שמת תדאג כל החבורה כולה", כשהלכו מאות מאתנו עלינו לבדוק את חסרוננו.

כנראה ששנאת החנם שבנו לא נמחתה ביוהכ"פ, התפללנו וכו' אולם אחדות לבבות לא היתה בנו, וזיכוך זה נעשה לדאבוננו בימים אלו.

עלינו לדעת להרבות אהבת ישראל, בעזרת אחדות העם, נזכה לביאת משיח צדקנו. אמן."

עד כאן המילים שנמצאו בטנק אחר מותו. בחינת גווילים נשרפים, ואותיות פורחות באוויר.

וכדברי רבי משה בן מיימון על משה רבנו בהקדמה למשנה: משה לא מת, אלא עלה ומשמש במרום.

תהי נשמתו צרורה בצרור החיים.

10/10/2016

קריית חינוך שעלבים שוכנת בעמק אילון בין לטרון לעיר מודיעין.

מפת הגעה >

אודות קרית החינוך

קריית החינוך משתרעת על פני כ-130 דונם ובה מוסדות חינוך רבים: פעוטון לגיל הרך גני ילדים לגדולים יותר ולאחריהם בתי-ספר "שלהבת" לבנים ולבנות, ישיבה תיכונית ואולפנה, ישיבה תורנית לאומית "דרך החיים", ישיבת הסדר, "שלוחה" שהיא גם ישיבת הסדר אולם במסלול ייחודי וכולל אברכים לרבנות ולדיינות. קריית החינוך מפעילה תוכנית לבני חו"ל המגיעים לשנה או שנתיים ללמוד בארץ וכן מדרשה לבנות השוכנת בירושלים לבנות חו"ל המגיעות לתוכנית דומה.
יחד לומדים בקריית החינוך קרוב ל-2700 תלמידים. בקריית החינוך גם מעל מאה דירות לאברכים ואנשי צוות.
המוסד הראשון הוקם ע"י קיבוץ שעלבים בשנת תש"ך (1960) והוא היה ישיבת ההסדר. בראשה עמד, בשנים הראשונות, רב הקיבוץ דאז הרב מאיר שלזינגר. לאחר עשר שנים הוקמה הישיבה התיכונית, ובהמשך האולפנה ושאר המוסדות.
קריית החינוך הינה עמותה רשומה כחוק המנוהלת ע"י ועד מנהל מסור עומדת בכל דרישות המחוקק ורשם העמותות ותרומות אליה מזכות בהטבת מס.

  • quality-icon

    איכות

    בקרית החינוך, לצד הישגים מרשימים, פרסי חינוך והוקרה, אנו שמים את הדגש העיקרי על קידומו האישי והערכי של התלמיד. מבחן ההצלחה שלנו הוא רמה תורנית גבוהה עם יראת שמיים. “אני בוגר/ת שעלבים" היא אמירה הפותחת דלתות בכל מסגרות ההמשך אליהם פונים תלמידינו.

  • atmosphere-icon

    אוירה

    קריית החינוך מאפשרת תנאים אופטימאליים לכל הבא ללמוד בשעריה, מאפשרת ללמוד מרבנים ומדמויות ייחודיות המלמדות והמתגוררות בה, כל זאת יחד עם מרחב גדול וירוק המאפשר קשת רחבה של פעילויות ומשחקים בהם האנרגיות האצורות בתלמידים יכולות לבוא לידי ביטוי.

  • education-icon

    חינוך

    הקן החינוכי המשותף לכל מוסדות הקריה הוא חינוך בערכי "תורה עם דרך ארץ".
    חינוך לחיי תורה מלאים ולהשתלבות בכל תחומי העשייה במדינה. בכל מוסדות החינוך, עד לגיל 18  משולבים לימודי קודש ברמה גבוהה ביותר יחד עם לימודי מקצועות החול שגם הם נלמדים ברמת מצויינות.

  • social-environment-icon

    מעורבות חברתית

    קריית חינוך שעלבים ידועה בעשייה של תלמידיה ובוגריה למען עם ישראל וארץ ישראל, החל מגיל צעיר מתחנכים התלמידים לעשייה ולתרומה לחברה. תלמידי ובוגרי קריית החינוך נמצאים בחוד החנית של העשייה החברתית למען העם והארץ.

מוסדות הלימודים

052-607-1378 איציק אדרי - מנהל אירועים:

ציר הזמן

1999
1999

הקמת אולפנה לבנות

נוסדה האולפנה לבנות של קרית חינוך שעלבים כמוסד אחות של הישיבה התיכונית.

1988
1988

גרעינים תורניים

הושלמה הבניה של כל 52 יחידות הדיור בשכונה החדשה. בשנה זו יצא גרעין התורני הראשון בשם "שעלי תורה" לבית שמש, ואחריו גרעינים בשדרות,יבנה, קצרין, קדימה, חצור, דימונה וקרית יובל ירושלים.

1987
1987

פתיחת שלהבת בנים שלהבת בנות

הוקם בית הספר המשותף (לקיבוץ ולישיבה) "שלהבת" בנים ו"שלהבת" בנות בחסותה של קרית חינוך שעלבים.

1979
1979

כולל אברכים

נפתחו כולל אברכים ומכון להכשרת רבנים לבוגרי ישיבת ההסדר והגבוהה.

1971
1971

ישיבה תיכונית

ה"ישיבה הקטנה" הופכת לישיבה תיכונית תורנית ובה לומדים לימודי קודש יחד עם לימודים כללים על טהרת הקודש והרב יעקב צור מתמנה כראש הישיבה התיכונית.

1970
1970

תכנית בני חו"ל

"נולדה" תוכנית בני חו"ל לבוגרי ישיבות תיכונית בגולה הבאים לשנה - שנתיים של לימוד תורה לשמה בישיבת שעלבים. מאז למדו בישיבה כ - 1500 תלמידים וכ - 400 עלו ארצה.

1967
1967

ישיבת ההסדר השניה בארץ

שעלבים ועמק איילון שוחררו מפחד הירדנים והישיבה הצבאית הופכת לישיבת ההסדר השניה בארץ ותלמידיה משלבים לימוד תורה ושרות בצה"ל.

1961
1961

הקמת הישיבה

ביוזמת תנועת "עזרא" ומפלגת מפ"י נבחר הרב מאיר שלזינגר, רב הקיבוץ, לעמוד בראש מסגרת ישיבתית אותה הם הגו ויזמו, בה תלמידים לומדים תורה ביום עם נשק בצידם ובלילה שומרים על הגבול.

יזכור לנופלים

"בדמייך חיי" , מציאות זו המלווה את עם ישראל מראשית דרכו, מלווה בכאב גדול גם אותנו.
אנו מוחים דמעה ומתפללים לזכרם של כל בוגרינו שנפלו במערכות ישראל ובפיגועי טרור.
בוגרינו ותלמידינו היו מהראשונים שנקראו והתייצבו לשרת בכל מלחמות ישראל ממלחמת ששת הימים ועד קרבות "צוק-איתן" בקיץ זה.
תמונותיהם ושמותיהם של בוגרינו שניבטים אלינו מלוחות הזיכרון מחייבים אותנו להתבונן, ללמוד ולהמשיך בדרכם.
בוגרנו ותלמידנו שהלכו בראש המחנה היוו דוגמא של מסירות לכלל, של נכונות לתת את היקר מכל – את החיים, למען העם והארץ.
כל אחד הוא סיפור חיים מופלא שנגדע, כל אחד הוא דמות ומופת שלאורו אנחנו הולכים.
בוגרנו אלה חיו חיים של קידוש השם ונהרגו על קידוש השם.

"במעלות קדושים וטהורים כזוהר הרקיע מזהירים ומאירים" מילים אלו הנאמרות בתפילת "יזכור" , מבחינתנו, אינן מורות רק על המקום בו נשמותיהם של תלמידנו ובוגרינו נמצאות אלא תחושה שאכן דמויות מופת אלו מאירים לנו את הדרך, את הכיוון הנכון לחנך אליו וללכת בו.
תהיה נשמתם צרורה בצרור החיים ויעמדו לגורלן לקץ הימים.

  • יורם משה איזק בן מנחם
    נפל במלחמת יו"כ
    י"א תשרי תשל"ד
  • משה יחיאל כהן בן שמעון
    נפל במלחמת יו"כ
    כ"ח תשרי תשל"ד
  • מנחם מנדל שיצר בן משולם
    נפל במלחמת יו"כ
    כ"ח תשרי תשל"ד
  • שלמה אומן בן ישראל
    נפל במלחמת של"ג
    י"ט סיוון תשמ"ב
  • אהרון לוריא בן משולם זושא
    נפל במלחמת של"ג
    י"ט סיוון תשמ"ב
  • אברהם חיים מוצן בן יוסף
    נפל במלחמת של"ג
    י"ט סיוון תשמ"ב
  • אריה יהושע שטראוס בן יצחק
    נפל במלחמת של"ג
    כ' סיוון תשמ"ב
  • ישראל מעטוף בן יצחק
    נפל בלבנון
    כ"ד אייר תשנ"ב
  • מתניהו בר לב בן בן ציון
    נפל בתפקיד
    ז' אדר ב' תשמ"ט
  • אש קודש גילמור בן ראובן
    נפל בתפקיד
    א' חשוון תשס"א
  • ישי דב לוי בן יחיאל
    נפל בתפקיד
    ז' שבט תש"ן
  • יונתן לוק בן דניס
    נפל בתפקיד
    כ"ה אלול תשנ"ט
  • אבנר מיכאלי בן ישראל
    נפל בתפקיד
    ט"ז שבט תשל"ז
  • אשר אלכסנדר נייקוב בן קלרה
    נפל בתפקיד
    ט' חשוון תשנ"ט
  • מיכאל סיטבון בן אלן
    נפל בתפקיד
    י' טבת תשס"ב
  • יונתן יעקב איינהורן בן דוד
    נפל בקרב עם מחבלים
    ז' מנחם אב תשס"ו
  • אלקנה גובי בן משה
    נפל בקרב עם מחבלים
    כ"ה אדר תשס"ב
  • חיים יחזקאל גוטמן בן יעקב
    נפל בקרב עם מחבלים
    ה' תמוז תשס"ב
  • נתנאל יהלומי בן שמואל וטובה
    נפל בקרב עם מחבלים
    ה' תשרי תשע"ג
  • שמעון צבי בירן בן פנחס
    נרצח ע"י מחבלים
    כ"ד אייר תשנ"ב
  • יעקב זאגא בן ניסים ועדנה
    נרצח ע"י מחבלים
    י"ב ניסן תשס"ד
  • עופר כהן בן שמעון
    נרצח ע"י מחבלים
    כ"ב אדר תשנ"ג
  • בנימין זאב כהנא בן מאיר
    נרצח ע"י מחבלים
    ה' טבת תשס"א
  • נועם נפתלי ליבוביץ' בן יהודה
    נרצח ע"י מחבלים
    ל' כסליו תשס"ד
  • שמואל דן מרצבך בן עזריאל
    נרצח ע"י מחבלים
    י"ד חשוון תשע"ב
  • אריה פרנקנטל בן יצחק
    נרצח ע"י מחבלים
    כ"ה תמוז תשנ"ד
  • אהרון (אריק) קרוגליאק בן יעקב
    נרצח ע"י מחבלים
    כ"ג אדר תשס"ב

זיכרון לבוגרים

  • אלכסנדר אדלר בן אברהם
    נפטר בתאונת דרכים
    י"ט אייר תשנ"ה
  • חיים הלל בקשט בן אהרון
    נפל בתאונת דרכים
    ט' מנחם אב תש"ן
  • צבי דינר בן ארז
    נפל בתאונת דרכים
    ח' טשבט תשס"ה
  • יעקב מילר בן משה ושרה
    נפטר בתאונת דרכים
    כ"ד אדר תשנ"ה
  • נתנאל צדוק בן יצחק
    נפטר בתאונת דרכים
    ט"ו אב תשנ"ה
  • רמי בן דוד
    נפטר ממחלה
    י"ז מנחם אב תשע"א
  • דב גליקסברג בן שאול
    נפטר ממחלה
    כ"ה תשרי תשע"ב
  • נתנאל הרפז בן יצחק
    נפטר ממחלה
    כ"ז כסליו תשס"ח
  • טוביה לוונשטיין בן שרגא
    נפטר ממחלה
    ט' חשוון תשע"ב
  • יאיר לוי
    נפטר ממחלה
  • יאיר ליבוביץ' בן ישראל
    נפטר ממחלה
    י"ד טבת תשע"א
  • אברהם נווה (נבנצאל)
    נפטר ממחלה
    א' תמוז תשס"ה
  • מרדכי סמואל
    נפטר ממחלה
  • משה פילר
    נפטר ממחלה
    ט"ז אדר תשס"ח
  • עופר פיקאדו
    נפטר ממחלה
  • משה צדקני
    נפטר ממחלה
    כ"ז מנחם אב תשס"ג
  • מאיר צינוורט בן יקותיאל וחיה
    נפטר ממחלה
    כ"ב טבת תשס"ט
  • אברהם אריה שטולברג
    נפטר ממחלה
    י' אייר תשס"ח
  • יוסף יצחק שטרן
    נפטר ממחלה
    י"ב כסליו תשנ"ה

מפה

 
 

צור קשר

ד.נ שמשון
מיקוד: 9978400


משרד ראשי: 08-9276555 | פקס: 08-9276528